אכילה רגשית

"פרפרים בבטן"

"יש לי תחושת בטן"

"הבטן שלי מתהפכת"

מכירים?

גם מבחינה מערבית וגם מבחינה סינית, מערכת העיכול שלנו מחוברת חזק למח וללב. היא מבטאת את המצב הרגשי שלנו, המצב המנטלי וכמובן - מגיבה פיסית לכל מה שאנחנו מכניסים לפה. 

אחת השאלות שאני אוהבת לשאול את המטופלים שלי, היא "מה אכלת היום?" 

והתשובה הנפוצה ביותר היא: "אה, אבל היום זה לא יום אופייני..."

רובנו שואפים לאכול טוב. רובנו מצליחים, בפועל, לאכול פחות טוב ממה שרצינו. אנחנו משתדלים, ויש לנו תקופות. הרבה פעמים אנחנו לא מבינים למה אנחנו לא מצליחים, לפעמים אנחנו מחפשים פתרונות קסם בדמות תוספי מזון למיניהם, שיטות תזונה שנשמעות מעולה, ואנחנו אוהבים מאוד כל מה שמבטיח לנו תוצאות תוך זמן קצר. לפעמים מרוב ניסיונות וכישלונות אנחנו מוותרים על עצמנו.

מהי אכילה רגשית?

קודם כל, היא דבר טבעי לגמרי. כשהבן שלי היה בגן ועקצה אותו דבורה, מצאתי אותו יושב ומוצץ סוכריות טופי. לעיתים הרגעה דרך אוכל מתרחשת אפילו בגיל ינקות, כאשר נותנים לתינוק בקבוק כי הוא בוכה - והוא בכלל לא היה רעב. זה לא נעשה מכוונה רעה, כמובן, והאמת היא שזה פשוט עובד. הגוף שלנו מתוכנת להירגע כאשר הוא מקבל אוכל, ובעיקר סוכר. מערכת העצבים שלנו מגיבה לאוכל, ובעיקר לטעם המתוק ולתחושת מילוי הקיבה - באופן שגורם לנו להרגיש נעים ונוח. 

בימים קדומים יותר, שבהם היה מחסור במזון - זה היה מנגנון הישרדותי חשוב. התחושה הטובה שקיבלנו בזכות האכילה גרמה לנו לוודא שיהיה מספיק, וכך לדאוג לעצמנו ולילדינו. אבל בחברת השפע שבה אנחנו חיים, המנגנון האבולוציוני הפשוט הזה עלול להפוך לחרב פיפיות. .

אם עשיתם כבר "מיליון דיאטות", ושום דבר לא החזיק מעמד. אם היחסים עם האוכל או עם הגוף גורמים לכם עוגמת נפש מתמשכת. אם ויתרתם על עצמכם, השלמתם עם זה שהאוכל קצת שולט בכם, או שכבר לא תיפטרו מה 5/10/20 קילו האלה. אם אתם לוקחים תרופות בגלל מצב בריאותי שקשור לתזונה או משקל. אולי כדאי לשקול, שהמפתח להצלחה אינו עוד דיאטה או כדור, אלא תהליך שמתחיל בהבנה של היחסים שלכם עם אוכל. 

אכילה רגשית אינה מחלה או בעיה. היא מנגנון טבעי שמוטמע בכולנו, ברמה זו או אחרת. אם תחשבו על זה - עדיף לאכול שוקולד

מאשר להתפרץ בכעס, להשתבלל בדיכאון או לגמור בקבוק יין. אוכל עוזר לנו לווסת את עצמנו, ולעיתים זה נחוץ וחשוב, כי לא תמיד יש שם את מי שייתן לנו חיבוק ופרספקטיבה. 

אם נוכל להבין את החיבור האישי שלנו עם אוכל, להתבונן באכילה שלנו ככלי שמווסת אותנו רגשית ולא רק נותן מענה פיסי, נוכל לשלוט במנגנון החשוב הזה ולא רק להפוך אותו מאויב לאוהב, אלא גם להשתמש בו כך שירפא אותנו.